ביולוגיה
מתוך התחלה פשוטה כל כך התפתחו, ועודן מתפתחות, אינספור צורות יפות ומופלאות ביותר.
— (1859)
מודל הסיר כמעט כל תהליך הזדקנות מתקדם. מוטציות סומטיות עדיין סיימו את ניסוי המחשבה
המודל אינו אומר שבני אדם יכולים לחיות עד גיל 194. הוא מקבע את תמותת הרקע ברמת גיל 30, מוציא כמעט כל מנגנון אחר של הזדקנות מתקדמת ושואל מתי אובדן תאים המונע בידי מוטציות בארבע רקמות מדומות יגרום לכשל. המספרים הגדולים שלו הם פלטים מותנים, לא גילים שניתן להגיע אליהם ולא תחזיות טיפול.
"בית קברות" של לווייתנים בים העמוק הוא למעשה ארכיון בן חמישה מיליון שנה
מאמר ב-Nature מדווח על ריכוז עצום של נפילות לווייתנים ומאובנים באזור Diamantina בדרום-מזרח האוקיינוס ההודי: חמש קהילות מודרניות של נפילת לווייתן, מאות שרידי לווייתנאים מאובנים וגילים מאיזוטופי סטרונציום שמגיעים לכ-5.3 מיליון שנה. החלק המעניין אינו שלווייתנים בחרו מקום למות בו או שאסון יחיד יצר בית קברות. הראיות מצביעות על ארכיון עמוק וארוך-חיים שנבנה מתמותה רגילה, פגרים שוקעים, חיפוש מזון קשה של לווייתני מקור, טופוגרפיית הקרקעית ושימור יוצא דופן. זהו חלון נדיר למערכות אקולוגיות של נפילות לווייתנים — לא הוכחה שהים העמוק כבר ממופה או מובן.
רשומת מאובנים מניו מקסיקו מסבכת את הפרק האחרון של הדינוזאורים
מחקר ב-Science מתארך מחדש את Naashoibito Member בניו מקסיקו למאות האלפים האחרונות שלפני פגיעת האסטרואיד. זה חשוב משום שרוב הראיות הטובות ביותר לסוף הקרטיקון מגיעות מאזורים צפוניים יותר. הרשומה הדרומית החדשה מרמזת שמערב צפון אמריקה עדיין החזיק faunas אזוריות שונות של דינוזאורים סמוך לסוף, ולא קהילה אחידה ודועכת אחת. זה לא מוכיח שכל מערכת אקולוגית של דינוזאורים בעולם שגשגה עד הפגיעה; זה מראה איך רשומת מאובנים אזורית יכולה להפוך סיפור גלובלי לחלק מדי.
פרושי זברה מתייחסים לקריאות כקטגוריות בעלות משמעות — אבל זה לא אותו דבר כמו שפה
מחקר ב-Science בדק אם פרושי זברה רק שומעים קריאות שונות או שהם מארגנים את הרפרטואר הקולי שלהם לקטגוריות בעלות משמעות התנהגותית. במשימות הבחנה במעבדה הציפורים למדו את כל 11 סוגי הקריאות, הכלילו קטגוריות לדוברים חדשים, וטעו באופן שיטתי בין קריאות המשמשות בהקשרים דומים בתדירות גבוהה יותר מכפי שדמיון אקוסטי לבדו מנבא. זו ראיה חזקה לתפיסה קטגוריאלית ולסוג אופרטיבי של משמעות. זו אינה ראיה לכך שלפרושים יש שפה דמוית-אדם, תחביר, מילים פתוחות או ערוץ שיחה עם בני אדם.
תא סינתטי שניזון, גדל ומתחלק — צעד רציני, אבל לא חיים שנבנו מאפס
צוות מאוניברסיטת מינסוטה מדווח על טיפה שומנית הנושאת גנום של כ-90,000 בסיסים, שניזונה, מעתיקה את ה-DNA שלה, גדלה ומתחלקת לאורך חמישה דורות, כאשר מוטציה מועילה שהוכנסה מראש מתפשטת באמצעות ברירה. זו התקדמות אמיתית בבניית תאים מחלקים מוגדרים ומטוהרים. אבל העבודה לא עברה ביקורת עמיתים; התא אינו יכול לייצר את מכונת החלבון שלו או להפעיל מטבוליזם עצמאי; החלקים הם מולקולות ביולוגיות מטוהרות, לא כימיקלים פשוטים שהורכבו מאפס; ולפי דברי המחברים עצמם — הברירה אינה אבולוציה דרוויניסטית ספונטנית. הגרסה הנקייה אינה “התא החי הראשון שנבנה מחומר לא-חי”.
תמנוני ענק מן הקרטיקון אולי היו טורפי-על — אבל הראיות מתחילות בלסתות, לא במפלצות ים
מאמר ב-Science בוחן מחדש לסתות עצומות של צפלופודים מן הקרטיקון וטוען ששני מיני Nanaimoteuthis היו תמנונים מוקדמים בעלי סנפירים, עם אומדני גודל גוף של כמה מטרים ואולי עד 18.6 מ’. שחיקה כבדה בלסתות מצביעה על ריסוק טרף קשה; שחיקה א-סימטרית עשויה לרמוז על לטרליזציה התנהגותית. זה סיפור מאובנים מרהיב, אבל הגרסה הנקייה אינה “הקראקן היה אמיתי”: זהו שחזור מלסתות, דפוסי שחיקה, טקסונומיה ו-scaling.
משפחה חדשה של מערכות מונחות RNA שמכוונות ל-DNA — מובחנת מ-CRISPR, ועדיין אינה כלי לעריכת גנים
בכריית גנומים מיקרוביאליים, חוקרים מצאו את TIGR-Tas, משפחה שלא הייתה מוכרת קודם של מערכות מונחות RNA שחותכות DNA — באמצעות מדריך דו-חלקי וללא אתר נחיתה ״PAM״, בניגוד ל-CRISPR. הם הראו שאפשר לתכנת גרסה אחת לערוך תאים אנושיים, אבל רק ביעילות נמוכה, ועקבו אחר הקשרים האבולוציוניים העמוקים של המשפחה למכונות מונחות RNA אחרות. זו הרחבה אמיתית של מה שאנו יודעים על ביולוגיה מונחית RNA, ונקודת פתיחה אפשרית לכלים עתידיים — תגלית מדע בסיסי והוכחת היתכנות, לא עורך גנים בשל ולא טיפול.
עכברים מהונדסים הורישו עמידות לליים והפסיקו להדביק קרציות — הוכחת היתכנות מעבדתית, לא שחרור לטבע
חוקרים הכניסו גן לנוגדן נגד ליים לעכברי בית, שהורישו אותו במשך דורות; באתגר עם קרציות נגועות, אפילו עכברים בעלי עותק אחד התנגדו לזיהום ועצרו במידה רבה העברת החיידק לקרציות חדשות. זו הוכחת עיקרון ל“חיסון תורשתי” של מין מאגר — בעכברי בית מעבדתיים, לא בעכבר לבן-הרגל הבר שבאמת מפיץ ליים, ללא שחרור שדה ועם אקולוגיה, רגולציה ואתיקה עדיין פתוחות. זה לא gene drive, ולא “ליים נפתר”.