עקרונות עריכה

הצהרה קצרה על הדרך שבה The Clean Paper עובד, ועל מה שהוא מסרב לעשות.

בלי פרסומות. בלי פרסום תצוגה, בלי פרסום פרוגרמטי, בלי פרסום טבעי, בלי פוסטים ממומנים ובלי קישורי שותפים שמתחפשים להמלצות. אנחנו לא משתמשים בשום מודל מוניטיזציה שמבוסס על חילוץ תשומת לב מהקוראים. זה לא מפני שכל פרסום הוא פסול; זה מפני שהפרויקט הזה קיים כדי להתנגד למבנה התמריצים שהופך תקשורת מדעית לפיתיון קליקים.

בלי תגובות. אזורי תגובות פתוחים מתחת למאמרי מדע כלליים נוטים להתדרדר. במקום זאת אנחנו מקבלים בברכה תיקונים מדויקים באימייל, ומתעדים תיקונים מהותיים בשקיפות.

בלי הייפ. אנחנו נמנעים מלשון מנופחת גם כשהנושא באמת מרגש. “פריצת דרך”, “מהפכני”, “מדענים המומים”, “זה משנה הכול” — ביטויים כאלה דורשים ראיות, ובדרך כלל הראיות מעניינות יותר מהסיסמה.

מה זה לא מוכיח. כל מאמר מציין את תנאי הגבול: מה המאמר מראה, מה הוא רק מציע, ומה הוא אינו מבסס. הסעיף הזה קרוב לחובה. כאן רוב הסיקור המדעי נכשל, וכאן האתר הזה מצדיק את שמו.

המקורות קודם. כל מאמר מקשר למאמר המקורי או לפריפרינט, ומבחין בין עבודה שעברה ביקורת עמיתים לבין פריפרינטים. טענות נבדקות מול המקור הראשוני, לא מול הודעה לעיתונות.

בסיוע בינה מלאכותית, לא בהפקדה בידי בינה מלאכותית. כלי בינה מלאכותית עשויים לעזור לנסח, לפשט ולבדוק. האחריות לבחירה, לפרשנות ולניסוח הסופי נשארת בידי העורך האנושי.

קטן ולא מתפשר. אם The Clean Paper לא יכול להתקיים בלי למכור תשומת לב, עליו להישאר קטן יותר, לפרסם בתדירות נמוכה יותר, לעצור זמנית או להפסיק.